מחקר שנערך לאחרונה בישראל בחן 220 ילדים בגילאי 3-12 ואת אמהותיהם, אשר פנו לקבלת סיוע טיפולי בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר. הממצאים העולים מן המחקר מספקים הבנה מעמיקה וחשובה עבור הורים ומטפלים בהתמודדות עם השלכות הטראומה.
נתוני שכיחות תסמיני פוסט-טראומה (PTSD)
מבין הילדים שפנו לטיפול, נמצאו הבדלים משמעותיים בשכיחות התסמינים בין קבוצות הגיל:
-
- בקרב ילדים צעירים (גילאי 3-7), כ-69% סבלו מתסמיני פוסט-טראומה משמעותיים.
-
- בקרב ילדים בגיל בית הספר (גילאי 8-12), כ-49% סבלו מתסמינים דומים. התסמינים כוללים קשיי שינה, סיוטים, פחדים, הימנעות מגירויים המזכירים את האירוע, עצבנות ורגישות יתר.
נתוני שכיחות תסמיני פוסט-טראומה (PTSD)
מבין הילדים שפנו לטיפול, נמצאו הבדלים משמעותיים בשכיחות התסמינים בין קבוצות הגיל:
- בקרב ילדים צעירים (גילאי 3-7), כ-69% סבלו מתסמיני פוסט-טראומה משמעותיים.
- בקרב ילדים בגיל בית הספר (גילאי 8-12), כ-49% סבלו מתסמינים דומים. התסמינים כוללים קשיי שינה, סיוטים, פחדים, הימנעות מגירויים המזכירים את האירוע, עצבנות ורגישות יתר.
מה משפיע על מצבו הרגשי של הילד?
הממצא המרכזי במחקר מצביע על הבדל מהותי במנגנוני ההשפעה בין ילדים צעירים לילדים בוגרים יותר:
- אצל ילדים צעירים (גילאי 3-7): נמצא כי המצב הרגשי של האם הוא הגורם המשפיע ביותר. בשל התלות הרגשית הגבוהה בהורה בשלב התפתחותי זה, רמת החרדה או הפוסט-טראומה של האם משפיעה ישירות על תהליך ההתאוששות של הילד, לעיתים גם ללא חשיפה ישירה שלו לאירוע הטראומטי.
- אצל ילדים בוגרים (גילאי 8-12): רמת החשיפה הישירה לאירוע היא המנבא המשמעותי יותר. ככל שהילד חווה אירוע קשה יותר – כגון חשיפה לפגיעות פיזיות או נזקים – כך עולה הסיכון לפתח תסמינים קליניים.
תהליך ההתאוששות והצורך בטיפול
חשוב להבין כי בתקופה שלאחר אירוע טראומטי, רוב הילדים עוברים תהליך התאוששות טבעי. בעזרת תמיכה משפחתית וחזרה לשגרה, התסמינים לרוב פוחתים מעצמם. עם זאת, ישנם מקרים בהם ההתאוששות הטבעית אינה מתרחשת.
מתי כדאי לפנות לעזרה מקצועית?
אם התסמינים נמשכים לאורך זמן, ובמיוחד אם הם עקביים לאורך חצי שנה ומעלה לאחר האירוע – הם ככל הנראה לא יחלפו ללא התערבות. במקרים אלו מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי.
המלצות יישומיות להורים ומטפלים
- מודעות למצב ההורה: במידה ואתם חווים קשיי תפקוד, חרדה או עצבנות, חשוב לפנות לסיוע. טיפול במצבכם הרגשי הוא צעד חיוני לבריאות הנפשית של ילדיכם, במיוחד הצעירים שבהם.
- ערנות לשינויים: שימו לב לשינויים התנהגותיים מתמשכים, קשיי שינה, פחדים חדשים, נסיגה התפתחותית או הסתגרות.
- תמיכה מותאמת גיל: ילדים צעירים זקוקים לדמות הורית יציבה ומרגיעה; ילדים בוגרים יותר זקוקים לעזרה בעיבוד קוגניטיבי ורגשי של החוויות שעברו.
מקור
המאמר מבוסס על מחקר שפורסם בשנת 2025 על ידי חוקרים מאוניברסיטת אריאל ומרכז כהן-האריס לחוסן, עמותת אות"י.
Rachamim, L., Aloni, R., et al. (2025). "Children of War": Examining the Associations between War Exposure, Maternal PTSD, and Continuous Traumatic Stress on Israeli Children's PTSD.
